מקרה Xlibre מוציא את הגרוע מכל בקהילת הקוד הפתוח. אלו מאיתנו שחשבו שעם שילוב חברות בפיתוח נקבל את הטוב שבשני העולמות, טעו לחלוטין. יש לנו את הגרוע משני העולמות: חמדנות, אגו, שאיפות מונופוליסטיות, חוסר יכולת ואינטרס אישי.
להגנתי, אני יכול לומר שזה לא נובע מצורות חדשות כמו מיקרוסופט, אלא מאנשים פרטיים וחברות שעובדות עם קוד פתוח כבר כמה עשורים.
קצת הקשר
מאז שנות ה-80, יוניקס ומערכות ההפעלה הנגזרות ו/או בהשראתן השתמשו ב-X11 כמנהל חלונות כדי לספק ממשק גרפי. במקרה של לינוקס, בפרט, מדובר (עדיין) בגרסה בשם Xorg. לפני שמונה עשרה שנה, רד האט החליטה שבמקום לשפר את X.org, עדיף לכתוב פרויקט מאפס. הבעיה היא שבעוד ש-Wayland הוא פרוטוקול מודרני יותר ומתקן רבים מהפגמים של Xorg, הוא מעולם לא השיג את מלוא יכולותיו. עם זאת, מאחר ש-IBM, באמצעות רד האט, שולטת באופן ישיר או עקיף במספר פרויקטים של קוד פתוח, מספר הפצות ופרויקטים החליטו להפסיק את התמיכה.
מקרה Xlibre מוציא את הגרוע מכל בקהילה
וכאן אני חייב להזהיר את הקוראים שאני הולך על חבל דק. אני מנסה למצוא את האמת בקרב הבלוגרים הידידותיים לטכנולוגיה ותיאורטיקני הקונספירציה.
ב-5 ביוני 2025, אנריקו ויגלט, שתואר על ידי חלק כמפתח הפעיל ביותר של Xorg, החליט למכור אותו ל-fork בשם Xlibre. פרויקט זה מבטיח להמשיך את Xorg מהנקודה בה הפסיק. (לפי חלק מהאנשים, משותק). הגרסה הראשונה של Xlibre מבטיחה לכלול יותר מ-3000 שיפורים ותיקונים.
אבל אם כל הכבשים היא שוויגלט הצהיר שזה הולך להיות פרויקט נקי מ-DEI.
מה זה DEI?
בואו נעשה קצת פסיכולוגיה של גיס. בשלב מסוים, תנועת התוכנה החופשית והפתוח חדלה להיות תנועה של אנשי טכנולוגיה בלבד והחלה למשוך אליה אקטיביסטים. הרואים בכך דרך להילחם למען מטרותיהם החברתיות. הקוד נדחק למקום השני לטובת המאבק בהון, באי-שוויון חברתי, בגזענות ובקידום סדר היום המגדרי.
DEI מייצג גיוון, שוויון והכלה. בתיאוריה, היא שואפת ליצור סביבות עבודה המעריכות הבדלים אינדיבידואליים ומקדמות הזדמנויות שוות לכולם. מבקרים טוענים שהיא מהווה גזענות הפוכה, המעדיפה גזע, מגדר או נטייה מינית על פני יכולת טכנית.
קצת תיאוריות קונספירציה.
בנקודה זו, מצד אחד יש לנו חברות שמנסות לכפות את הטכנולוגיות שלהן ומצד שני אנשים שמנסים לכפות את האג'נדה שלהם. רד האט ו-Freedesktop.org (הישות האחראית על Xorg) הגיבו על ידי חסימת הגישה של ויגלט למאגרי המידע והסרת תרומותיו.
בצד האידיאולוגי, נזכר כי לוויגלט הייתה מחלוקת ידועה עם לינוס טורוואלדס על שימוש ברשימת התפוצה לפיתוח ליבת לינוקס כדי להתנגד לחיסון נגד קוביד.
נניח בצד את האידיאולוגיה, הביקורות היחידות על Xlibre הן היעדר מפתחים וספקות לגבי יכולתו להמשיך לאורך זמן ללא תמיכה של הפצות גדולות ושולחנות עבודה עיקריים. כולם מסכימים שויילנד עדיין רחוקה מלהיות מוכנה, במיוחד בהיבט הנגישות, ובמקום להתמקד בכך, התגובות מההפצות והפרויקטים הללו מורכבות מחסימות נוספות או הטלת ספק במניעים האידיאולוגיים של אלו המקדמים את Xlibre.
למרות שתרומתו של ויגלט ל-Xorg לא הייתה חפה מבעיות: שגיאות בניהול רישיונות, שיבוש תפקודי RandR (רזולוציה וסיבוב) או הוספת שינויים שהשפיעו על התאימות עם מנהלי התקנים של כרטיסי המסך של NVIDIA.
נכון לעכשיו, הפצות לינוקס כמו Devuan, Arch Linux ו-OpenMnadriva מתכננות לכלול את Xlibre במאגרים שלהן.
אבל כשאידיאולוגיה ותאוות בצע נכנסות, עקרונות וטכנולוגיה יוצאים החוצה.